בנק לאומי לישראל בע"מ נ' נעים הובלות והספקה בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקשת עותרת, בבקשתה מיום 29.12.09, לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה בהעדר הגנה ביום 12.04.00.

פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 10.03.00 לידי נעים יפה (בו צויין כי מדובר באמה של המבקשת) ברח' הרצל 503/23 דימונה.

2.כתב התביעה הוגש כנגד חמישה נתבעים. לעניין בקשה זו יובהר כי בין הנתבעים חברת נעים הובלות והספקה בע"מ, אביה של המבקשת, זאן קלוד נעים ואמה נסים אוגניה.

כתב התביעה לנתבעים 1, 2, 3, 5 הומצא לרח' הרצל 503/23 דימונה. השליח ציין כי "נעים יפה" קיבלה את כתבי התביעה וציין אותה כמנהלת החברה, אשתו של זאן קלוד ואמה של אוגניה ושל המבקשת.

כנגד המבקשת ניתן פסק דין על סך של 92,414 ₪ מכח ערבות מוגבלת לסך של 60,000 ₪ מיום 02.05.99.

3.המבקשת הגישה בקשתה בצירוף תצהירה ותצהיר האם וצירפה לתשובתה תצהירים, שאת צירופם אני מתיר, הן שלה ושל הוריה.

המשיב מצדו לא תמך תגובתו בתצהיר והסתפק בתדפיס חלקי ביותר ממשרדו בנוגע לתיק ההוצאה לפועל כנגד המבקשת.

4.אכן קיים קושי מובנה בעתירה לביטול פסק דין המוגשת, כבמקרה דנן, מספר שנים לאחר פסק הדין. באיזון בין אינטרס סופיות הדיון לזכות הנתבע ליומו בבית המשפט, איחור משמעותי בהגשת בקשה לביטול פסק הדין יטה את הכף לרוב לטובת אינטרס סופיות הדיון.

הכלל האמור חל מקום בו הוכיח התובע כי הנתבע קיבל את פסק הדין או לכל הפחות היה מודע לקיומו. מודעות כאמור הינה ידיעה בפועל אודות כל הנתונים המאפשרים הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט.

5.מתגובת המשיב עולה כי בפועל לא חולק הוא על הטענה כי לא בוצעה מסירה כדין. המבקשת צירפה תדפיסי משרד הפנים מהם עולה כי התחתנה ולאחר 08.09.94 עברה לשכ' נווה דוד 1034/08 בדימונה. מיום 09.09.02 גרה ברח' אבן גבירול 13/2 דימונה.

פועל יוצא הוא כי לא נמסר כתב התביעה לבן משפחה הגר עם המבקשת ולפיכך נפל פגם במסירת התביעה.

מעבר לנדרש פירטה המבקשת טענות הגנה אפשריות המוקנות לערב בנסיבות המקרה דנן.

6.עולה כי השאלה היחידה לבירור הינה האם הבקשה מוגשת באיחור והאם יש בטעם זה כדי למנוע מהמבקשת יומה.

לטענת המבקשת, נודע לה על קיומה של התביעה בסוף נובמבר 2009 עת הודבקה על דלת בית הוריה הודעה בדבר עיקול מיטלטלין.

באשר להליכים קודמים עליהם הצביע המשיב טוענת המבקשת והמצהירים מטעמו כי בני משפחתה לא מסרו לה אודות עיקולי מיטלטלין משנת 2001 – 2006.

באשר לעיקול חשבון משנת 2001 נטען כי אביה דאג להסרת העיקול כנגד תשלום של 5,000 ₪ והבין כי אין יותר טענות כנגד המבקשת.

7.אל מול פירוט הבקשה, בולטת דלותה של תגובת המשיב. ללא תצהיר, ותוך הסתמכות על פלט ממשרדו אשר אינו בגדר רשומה מוסדית, לא עלה בידי המשיב לסתור טענות המבקשת. המשיב לא צירף אפילו העתק אזהרה מלשכת ההוצל"פ. חמור מכך, המשיב למעשה מודה וטוען כי פעל כל השנים כנגד המבקשת בכתובת הוריה. גם הפלט עליו מסתמך המשיב אינו תומך בטענותיו. בהחלטת הרשמת ג'רבי מיום 18.09.06 נקבע:

"המעוקלים ישוחררו למכירה בתוך 10- ימים. במידה ולא ייפדו על ידי החייבים".

לא נאמר ה"חייבת" אלא "החייבים", משמע כי ייתכן מאוד כי העיקול הוטל על כמה חייבים במקביל שכן כולם נרשמו, שלא כדין, באותה כתובת.